איך יודעים אם בריכה עברה טיפול בכלור כראוי?

ודאו שבריכה מטופלת כראוי בכלור, חיוני לשמירה על איכות המים ולמניעת התפתחות חיידקים ואצות. הנה כמה דרכים לקבוע אם בריכה מטופלת כראוי בכלור:

1. רמות כלור חופשי:

בדקו את רמות הכלור החופשי באופן קבוע באמצעות ערכת בדיקת מי בריכה. רמת הכלור החופשי המומלצת לבריכות היא בדרך כלל בין 1.0 ל-3.0 חלקים למיליון (ppm). טווח זה מסייע להרוג חיידקים ומזהמים אחרים במים.

2. רמות pH:

בדקו את רמות ה-pH של מי הבריכה. טווח ה-pH האידיאלי הוא בין 7.2 ל-7.8. אם ה-pH גבוה מדי או נמוך מדי, הדבר עלול להשפיע על יעילות הכלור. התאימו את רמות ה-pH לפי הצורך.

3. רמות כלור משולב:

בדקו כלור משולב, המכונה גם כלורמינים. כלורמינים נוצרים כאשר כלור חופשי מגיב עם מזהמים במים. אם רמות הכלור המשולב גבוהות, זה עשוי להצביע על הצורך ב"הלם" של הבריכה כדי לסלק את הכלורמינים.

4. צלילות מים:

מים צלולים הם אינדיקטור טוב לרמת כלור תקינה. אם המים נראים עכורים או שיש צמיחת אצות נראית לעין, זה עשוי להצביע על בעיה ברמות הכלור.

5. ריח:

בריכה שעברה כלור כראוי אמורה להיות בעלת ריח כלור עדין. אם יש ריח חזק או משתלט של כלור, זה יכול להצביע על נוכחות של כלורמינים, שעשויים לדרוש טיפול נוסף.

6. גירוי עור ועיניים:

אם שחיינים חווים גירוי בעור או בעיניים, זה יכול להיות סימן להכלרה לא נכונה. רמות כלור לא מספקות עלולות לגרום לאיכות מים ירודה, מה שמוביל לגירוי.

7. בדיקות ותחזוקה שוטפות:

בדקו באופן קבוע את מי הבריכה ושמרו על איזון כימי תקין. עקבו אחר לוח זמנים לתחזוקה שוטפת כדי להבטיח רמות כלור עקביות.

זכרו שגורמים כמו אור שמש, טמפרטורה ועומס מתרחצים יכולים להשפיע על רמות הכלור, לכן חיוני לנטר ולהתאים את הכימיה של הבריכה בהתאם. אם אינכם בטוחים לגבי שמירה על כלורציה נכונה, שקלו לפנות לייעוץ מאיש מקצוע בתחום הבריכה או להשתמש בשירותיה של חברת תחזוקת בריכות.