השפעת הבדלים תרבותיים על יבוא ויצוא - מצרים

בהיסטוריה של הציוויליזציה האנושית, מצרים וסין הן שתיהן מדינות עתיקות עם עבר ארוך. עם זאת, מבחינת היסטוריה, תרבות, דת ואמנות, ישנם הבדלים ברורים ביניהן. הבדלים תרבותיים אלה לא רק ניכרים בחיי היומיום, אלא גם משפיעים רבות על עסקים חוצי גבולות כיום.

ראשית, כשמסתכלים על האופן שבו אנשים מתקשרים, התרבויות הסיניות והמצריות שונות מאוד. אנשים סינים בדרך כלל יותר מאופקים ושקטים, הם אוהבים להשתמש בדרכים עקיפות כדי לבטא את עצמם ולעתים קרובות נמנעים מלומר "לא" ישירות כדי לשמור על נימוס. מצרים, לעומת זאת, פתוחים יותר ויוצאים. הם מפגינים יותר רגש כשהם מדברים, משתמשים הרבה בתנועות ידיים, ואוהבים לדבר בצורה ברורה וישירה. זה בולט במיוחד במהלך שיחות עסקיות. אנשים סינים עשויים לומר "לא" בצורה עקיפה, בעוד שהמצרים מעדיפים שתאמרו בבירור את החלטתכם הסופית. לכן, ידיעת דרך הדיבור של הצד השני יכולה לעזור למנוע אי הבנות ולהקל על התקשורת.

שנית, מושג הזמן הוא הבדל גדול נוסף שלעתים קרובות לא שמים לב אליו. בתרבות הסינית, עמידה בזמן חשובה מאוד, במיוחד לאירועים עסקיים. הגעה בזמן או מוקדם מראה על כבוד לאחרים. במצרים, הזמן גמיש יותר. מקובל שפגישות או פגישות מתאחרות או משתנות בפתאומיות. לכן, כשמתכננים פגישות או ביקורים מקוונים עם לקוחות מצריים, עלינו להיות מוכנים לשינויים ולהישאר סבלניים.

שלישית, לסינים ולמצרים יש גם דרכים שונות לבנות מערכות יחסים ואמון. בסין, אנשים בדרך כלל רוצים לבנות קשר אישי לפני שהם עושים עסקים. הם מתמקדים באמון ארוך טווח. מצרים גם אכפת להם ממערכות יחסים אישיות, אך הם יכולים לבנות אמון מהר יותר. הם אוהבים להתקרב באמצעות שיחות פנים אל פנים, ברכות חמות ואירוח. לכן, להיות ידידותי וחם תואם לעתים קרובות את מה שהמצרים מצפים.

כשמסתכלים על הרגלי היומיום, גם תרבות האוכל מראה הבדלים גדולים. לאוכל הסיני יש סוגים רבים והוא מתמקד בצבע, ריח וטעם. אבל רוב המצרים הם מוסלמים, והרגלי האכילה שלהם מושפעים מהדת. הם לא אוכלים חזיר או אוכל טמא. אם לא מכירים את הכללים האלה כשמזמינים או מבקרים, זה עלול לגרום לבעיות. כמו כן, פסטיבלים סיניים כמו פסטיבל האביב ופסטיבל אמצע הסתיו עוסקים במפגשים משפחתיים, בעוד שפסטיבלים מצריים כמו עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחא הם בעלי משמעות דתית יותר.

למרות ההבדלים הרבים, התרבויות הסיניות והמצריות חולקות גם כמה דברים. לדוגמה, שני האנשים דואגים מאוד למשפחה, מכבדים זקנים ואוהבים להראות רגשות באמצעות מתן מתנות. בעסקים, "רגש אנושי" זה עוזר לשני הצדדים לבנות שיתוף פעולה. שימוש בערכים משותפים אלה יכול לעזור לאנשים להתקרב ולעבוד טוב יותר יחד.

בקיצור, למרות שהתרבויות הסיניות והמצריות שונות, אם נלמד ונקבל זה את זה בכבוד ובהבנה, נוכל לא רק לשפר את התקשורת אלא גם לבנות חברויות חזקות יותר בין שתי המדינות. אין לראות הבדלים תרבותיים כבעיות, אלא כהזדמנויות ללמוד זה מזה ולצמוח יחד.